היין והבירה מלווים אותנו כבר אלפי שנים בפולחנים דתיים ובטקסים חברתיים. מתי זה התחיל ומי הסלב הראשון שתועד שותה?
הגרסה האלכוהולית של ההיסטוריה האנושית התחילה במקביל בכמה תרבויות שונות ברחבי הגלובוס לפני כמה אלפי שנים.
לכל אחת מהתרבויות סיפור מכונן אחר שהתחיל והתסיס את ייצור השיכר והשימוש בו.
המצרים מספרים על דייסת דגנים שהחמיצה, הסינים מספרים על קערת אורז שנשכחה והאירופאים על ענבים שהושארו בחוץ ותססו בשמש.
שתיית משקאות חריפים היתה חלק מסגנון החיים של עמים רבים בעולם הקדום והוכחות לכך נמצאות למשל בציורי קיר ותבליטים, בכדי יין עתיקים, וכן בשרידי גתות ששימשו לייצור יין.
הסלב הראשון שתועד שותה לשוכרה הוא נח, שעליו נכתב בתנ"ך "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם: וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר" (בראשית, ט', כ'-כ"א).
היין מתואר בתנ"ך כמשקה "המשמח אלוהים ואנשים" (שופטים, ט', י"ג).
גם בברית החדשה יש ליין ייצוג. ישו שתה יין בקביעות, ובסעודה האחרונה הוא אמר כי היין הוא דמו ועודד את המסובים לשתות מכוסו.
כדי חרס ליין, המתוארכים כבני יותר מ- 8,000 שנה, נמצאו בגאורגיה, לצד כדים בני 7,400 שנה מהרי זגארוס שבאיראן וכדים בני כ-5,500 שנה מבבל.
ליין היה תפקיד מפתח בחיים הפולחניים, כמו גם החברתיים, של העולם הקדום.
ציורים המתארים ייצור יין נמצאו בקברי הפרעונים וכדי יין הופיעו ברשימת המנחות למתים שילוו אותם במסעם לעולם הבא.
בעמק הנילוס נמצאו הירוגליפים משנת 2500 לפני הספירה, שמתארים ייצור יין. הענבים, אגב, הגיעו למצרים מארץ ישראל בימים שנקראה כנען.
גם בתרבויות של האימפריות היוונית והרומאית הקדומות, ליין היה תפקיד חשוב וגילומו במיתולוגיה היה של האל היווני דיוניסוס ושל האל הרומי בכחוס.
חגיגות הדיוניסיה וההילולה הבכחנלית היו אירועים שהיין נשטף בהם כמים. יוון העתיקה היא, כנראה, זו שהעניקה לייצור היין תנופה אדירה והיתה השער שדרכו הגיע לאירופה כולה.
גם ייצור הבירה התחיל לפני אלפי שנים. בירה יוצרה לראשונה לפני כ-6,000 שנים, ברחבי המזרח התיכון ומסופוטמיה.
מקור המילה בירה אינו ברור. ככל הנראה הוא במילה הלטינית biber, שמשמעותה משקה או שיקוי. בתלמוד הבירה מוזכרת כ"שיכר שעורים" (בבא בתרא דף צ"ו).
העדויות הכתובות הראשונות לייצור בירה הן משנת 3200 לפני הספירה.
אחת מהן היא כתובת טיט מארם נהריים, שנחקק בה כי על אם טובה הרוצה להבטיח את בריאות בנה, מוטב לספק לו מדי יום שני כדי בירה ולא שלושה כיכרות לחם.
המילה העברית "שכר" שפירושה התמורה שאנו מקבלים על עבודתנו נגזרה ככל הנראה מאותו שיכר שעורים, שבימי קדם שימש כתשלום לפועלים.