למרות שמילת המפתח שלנו הפעם היא "סאוור", הרי שאנו לא מתכוונים רק ל"חמוץ" כמתחייב מהשם. אם תהיתם איך מכינים סאוור? זה פשוט שילוב של מיץ לימון או ליים עם מי סוכר בכמויות שוות.
ג'רי תומאס, אבי המיקסולוגיה האמריקנית, הוא שחיבר, עוד במאה ה-19, את ספר הקוקטיילים הראשון שהיה אבן דרך בתולדות ה"סאוור".
הוא זה שתבע את המושג ולאחריו החל השימוש ב"סאוור", שהיה הבסיס למספר לא מבוטל של קוקטיילים אלמותיים.
מספר כללי זהב חשובים להכנת סאוור טוב:
1.להשתמש במיץ לימון/ ליים סחוט בלבד ולא להשתמש במיץ לימון משומר.
2.למרות שאפשר לבחוש, כדאי להשתמש בשייקר ולשקשק היטב בכדי לאחד את המרכיבים.
3.למלא את השייקר בקרח- הרבה קרח נמס לאט יותר, מדלל פחות את טעמי הרכיבים השונים ובעיקר מקרר יותר.
4.להשאיר תמיד מי סוכר ומיץ לימון בנפרד, כדי שתוכלו לאזן את התוצאה הסופית ו"לתקן" אותה לטעמכם.
לאיזה משקאות הוא מתאים?
למרות השימוש בסוכר, מדובר בנוזל חמצמץ, יש יאמרו אפילו קצת קשוח, רק שהקשוח הזה פילס לו דרך היישר אל קדמת הבר והשתלב כמעט עם כל בסיס אלכוהולי; בגזרת הג'ין למשל, הקוקטיילים המוכרים הם "ג'ין פיז"- ג'ין סאוור עם מים מוגזים.
סאוור עם אבקת סוכר, סודה ודובדבן לקישוט זה "ג'ון קולינס" ואם מישהו יתקן אתכם ל"טום קולינס", הרי שהוא טועה וצודק כאחד, שכן בלא מעט מקומות מחליפים בין ג'ון קולינס לטום קולינס.
ואפשר עוד להמשיך. אם נחליף את הסוכר בליקר תפוזים (טריפל סק) נקבל משקה שנקרא "ווייט ליידי" וכאשר מחליפים את הסודה הפשוטה בשמפניה איכותית, ייקרא המשקה "פרנץ' 75".
נשמע מסובך? ממש לא, כי עכשיו אחרי שהכרנו את תולדות הסאוור,
הנה כמה מתכונים לגרסאות קלאסיות של "סאוורים":
גימלט:
60 מ"ל ג'ין טוב, למשל ביפאיטר
15 מ"ל מיץ לימון
7 מ"ל מי סוכר
מוזגים את המרכיבים לשייקר ממלאים בקרח ומשקשקים היטב כ-20 שניות. מסננים לכוס גימלט ומקשטים בקליפת לימון.
דאקירי קלאסי
המשקה שהיה אהוב על הנשיא ג'ון קנדי ועל הסופר ארנסט המינגווי, משקה שהפך עם השנים למבחן קלאסי ליכולותיו של המיקסולוג, עוד בימים שקראו לו ברמן...
מוזגים את המרכיבים לשייקר מלא קרח, משקשקים היטב, מסננים לכוס קוקטייל ומשקטים בפלח ליים.
עם השנים הפכו קוקטיילים עם סאוור לפופולארים מאוד – המתיקות שהופכת את המשקה לנגיש והחמיצות המרעננת, הפכו אותם לשילוב שישביח כמעט כל בסיס אלכוהולי.
הרבה קוקטיילים שכוללים את המילה סאוור והפכו למוכרים, כמו וויסקי סאוור, אמרטו סאוור, מידורי סאוור ועוד.
המפתיע ביותר בעיני הוא ה"וויסקי סאוור" שהפך משקה כוויסקי נגיש ללא מעט חובבי שתייה שחששו מעט מטעמיו החזקים של הוויסקי ה"נקי".
וויסקי סאוור
50 מ"ל של ברבן איכותי כמו "פור רוזס" (מי שמעדיף וויסקי סקוטי או אירי, יכול להשתמש בבלנטיינ'ס או בג'יימסון).
20 מ"ל מיץ לימון סחוט
20 מ"ל מי סוכר
מוזגים את כל המרכיבים לשייקר, משקשקים היטב, מסננים ומקשטים בדובדבן.
פיסקו סאוור
האופציה האקזוטית הוא תזקיק של תירוש (ענבים) מותסס שמקורו בפרו ובצ'ילה, שם אוהבים לשלב במתכון הבסיסי גם חבלון ביצה, כדי להוסיף אווריריות מוקצפת למרקם.
45 מ"ל פיסקו
30 מ"ל מיץ לימון
15 מ"ל מי סוכר
חלבון מביצה אחת
מוזגים לשייקר ומשקשקים שקשוק יבש ללא קרח. אחרי שיצרנו הקצפה, מוסיפים קרח ומשקשקים שנית.
מסננים לכוס ונהנים מקוקטייל כייפי ולא מאוד מוכר מחוץ לארצות הולדתו.
עד כאן הטיפים שלי למי שרוצים להכיר טוב יותר את עולם הסאוור, שילוב שמתאים מאוד למזג האוויר הישראלי החמים, אבל ברוח הימים האלה שבהם החוק היחיד הוא שאין חוקים, קחו פשוט לימון טרי, סוכר, מים ובסיס אלכוהולי שאתם מחבבים – ותתחילו ליצור לבד את הפרשנות האישית שלכם לחמוץ-מתוק הנפלא הזה.