אקדחים, מלכים וסינגל מאלט

אוסף מיניאטורות חדש מספק לנו הזדמנות להכיר מקרוב סינגל מאלט שהוא לא רק מהטובים והוותיקים שניתן למצוא, אלא אפילו כזה שבעצם היותו שינה באופן דרמטי את ההיסטוריה של הוויסקי.

לא תמיד כיף להיות ראשון במשהו, חלוץ, פיוניר, נחשון – קראו לזה איך שאתם רוצים, תמיד יהיה מישהו שיצטער שלא היה ראשון בעצמו וינסה לשים לך רגל, או אולי אפילו יותר מכך – כמו שמלמד המקרה של ג'ורג' סמית, האיש שהתחיל לא רק לזקק סינגל מאלט מופלא, אלא גם שינה את מהלך ההיסטוריה של הוויסקי, לא פחות.
בתחילת המאה ה-19 החליטו הבריטים (או השלטונות המקומיים בסקוטלנד שפעלו ברשותם ולרוב גם עבורם) להטיל מיסים גבוהים על ייצור הוויסקי.
בניסיון להתחמק מהתשלום המופקע, הפכו מזקקי הוויסקי לפורעי חוק שזיקקו והבריחו ויסקי ככל יכולתם.
כמובן שהפיראטיות הזאת באה על חשבון הנוחות: לברוח להרים כדי לזקק בסתר הוא עניין אחד, אבל לקיים תהליכי ייצור מודרניים, שלא לדבר על יישון התזקיק, זה כבר עניין אחר לגמרי. בשנת 1823 חוקק הדוכס מגורדון חוק אשר אפשר למזקקים לשלם היטל מסוים, נמוך מהמס המקורי – ולקבל תמורתו רישיון ייצור ומכירה.
רוב יצרני הוויסקי התנגדו, אבל חוואי אחד בשם ג'ורג' סמית, החליט ללכת נגד הזרם, לשלם - ובכך להפוך להיות מזקק הוויסקי החוקי הראשון בהיסטוריה.
סמית הקים את המזקקה שלו בעמק הנהר ליווט, אחד מיובלי נהר הספיי המפורסם  - ומכאן שמה: גלן (עמק) ליווט.

אלא שלא כל השכנים התלהבו. חלקם לא אהבו את הבחור החדש שהחליט לשחק את המשחק החוקי: סמית סבל מהתנכלויות ואף יותר מכך: נזקים מכוונים נגרמו לשתי מזקקות שהקים, אחת מהן אף נשרפה כליל.
לסמית לא הייתה ברירה אלא להתחמש בזוג אקדחים שהפכו להיות סימן ההיכר שלו.
אלא שהאקדחים היו טובים אולי נגד חבלה במזקקות, אבל לא נגד איום שאורב לרבים מהחלוצים בתחום העסקים: חיקויים.  
במרוצת השנים הקרובות צצו סביבו עוד ועוד מזקקות, בדרגות שונות של איכות - וכולן השתמשו בשם המקום גלנליווט... מה שגרם לבלבול גדול בקרב הלקוחות שקיוו ללגום מהמותג המשובח וקיבלו תמורתו את הוורסיה הפחות-איכותית שזיקק השכן...
רק בשנת 1880 הצליח סמית' לנצח גם בקרב הזה: הוא עיגן את הטריטוריה שלו בחוק ואת המותג שלו כיחיד שרשאי לשאת בתואר המחייב.
גלנליווט. לא רק גלנליווט, אלא "הגלנליווט"  The Glenlivet. כך שסמית לא היה רק המזקק הראשון ברישיון אלא גם הראשון שהצליח לייצר מותג מוגן בחוק.

לא רק אקדחים ותושייה היו לסמית' אלא גם קשרים לא רעים...
מספרים שעוד לפני הרישיון, כאשר היה מגיע המלך ג'ורג' ה- 4 לאיזור ההיילנדס הסקוטיים, הוא תמיד התעקש לשתות מהוויסקי של גלנליווט, מה שכנראה לא הזיק להצלחתו של סמית, שהגלנליווט שלו היה לסינגל מאלט הנמכר בעולם עשרות שנים אחר כך.

על טעם ועל ריח

מה מהמותג הוותיק והנחשב ניתן לטעום היום בישראל? לפני שנענה נגלה כי למרות כל מני גרסאות מיוחדות, הרי שככלל, סגנון הבית של גלנליווט הוא לרוב פרחוני, פירותי וקל יחסית, כמעט אפריטיף במונחים של וויסקי.
ובכל זאת, מדובר בוויסקי משובח שבקבוקים רבים ומגוונים ממנו אפשר למצוא (ולטעום!) בישראל. נתחיל:

גלנליווט פאונדרס רזרב – לכבוד ג'ורג' סמית המייסד, הוציאו בחברה וויסקי שאמור להשלים את חזונו וסגנונו.
מדובר בוויסקי NAS כלומר ללא ציון גיל או כמו שאומרים בתעשייה: "מבקבקים כשמוכן". הטריק שהופך וויסקי צעיר יחסית לכזה שמרגיש מעט מבוגר מגילו, נעוץ בשימוש בחביות אמריקאיות FIRST FILL, כלומר שעברו רק שימוש אחד קודם ועל כן מוסיפות הרבה טעם, צבע ואופי בזמן קצר יחסית.
בטעימה חשים בניחוחות של פרי עסיסי לכיוון תפוח עץ ירוק ואגס, יחד עם הרבה וניל, אגוזים ואפילו בננה, שמגיעים מהחביות שהכילו ברבן לפני כן.

זהו וויסקי פתיחה מעניין שמעניק תמורה טובה מאוד למחירו.

גלנליווט 12 שנה – קלאסיקה, ללא ספק. אחד הוויסקים שנחשב בנצ'מארק בייצור והערכת סינגל מאלט וויסקי. מאוזן ועמוק יותר, אך עדיין על הצד הקל של הוויסקי. שוב תפוח עץ יחד עם תיבול נהדר של קינמון ועץ עלון ברקע ומעט טעם הדרי בפה עם סיומת בינונית ארוכה.

גלנליווט 15 שנה – אחד האהובים שבחבורה: פה מדובר על וויסקי שונה, יותר קרמי עם מרקם נהדר וניחוחות יותר חמאתיים, לצד שקדים קלויים וטעמי חבית אלון טובים עם סיומת שמזכירה כמעט ברנדי טוב ולא מתחנף.

גלנליווט 18 שנה  - לוויסקי המעניין הזה יש משהו מאוד פרחוני באף, לצד צימוקים שחורים ודגנים מתקתקים וקלויים, ומעט עישון בסוף. בפה נרגיש הדרים, תפוחים, עץ ודבש עם משהו מתובל וניתן לחוש אפילו מנטה לסיומת. וויסקי איכותי, מורכב ומעניין.

גלנליווט 21 שנה – תראו. אפשר היה לעבור כאן לתיאורים מפורטים שכולם היו נכונים ומחמיאים לוויסקי הזה, אלא שאני בחרתי במילה אחת בלבד: כבוד! פשוט אין מילה אחרת להגיד על וויסקי שכזה... טוב, לא באמת חשבתם לחמוק מרושם מדויק מעט יותר, נכון?

אז נגלה שמדובר בוויסקי עשיר ומורכב, ארומטי מאוד עם משהו אורני בניחוח, יחד עם צימוקים ופרות יבשים עשירים וכהים, פרחים מיובשים ואדומים ביחד עם דגנים קלויים ואפילו דבש פרחוני - וזה עדיין רק באף...
בפה אפשר לפגוש מרקם מאוד עשיר עם נגיעות אגוז ותבלון עם מעט שמנוניות נהדרת, עוגת פירות ואפילו משהו שמזכיר סירופ! הסיומת מאוד ארוכה ומתקתקה. מצוין.

אם שואלים אותי, הרי שזאת ההזדמנות לצרף עוד חבר ולבצע טעימת עומק שאין לי ספק שתגרום לכם להתאהב מחדש בסינגל מאלט וויסקי הזה. הגלנליווט.