על כך שצ’ייקובסקי אחראי על כמה מיצירות הבלט הגדולות בעולם כולנו כבר שמענו, אבל על חיבתו למשקה המר לא מדברים הרבה. פיוטר איליץ׳ צ׳ייקובסקי, אולי המלחין הכי ורסטילי שידע העולם, כתב יצירות בלט, אופרה, סימפוניות וסוגים שונים ורבים של מוזיקה קלאסית. למלחין הרוסי, שחי בין השנים 1840-1893, הייתה השפעה גדולה מאוד על האומנות הרוסית בפרט ועל העולם המערבי בכלל. כמו מוזיקאים רבים, גם צ׳ייקובסקי לא התנזר מהטיפה המרה. אפילו ביחס לרוסי הוא שתה הרבה מאוד, והיה ידוע ברבים כאלכוהוליסט. על אף כל זאת, מותו המוקדם בגיל 53 לא נגרם כתוצאה מאלכוהול, אלא באופן אירוני – משתיית כוס מים.

(צילום: Shutterstock)

צ׳ייקובסקי נולד למשפחה מכובדת עם עבר צבאי מפואר. אביו של סבו, פיודור צ׳ייקה, לחם באומץ רב תחת פטר הגדול, עוד אדם שהיה ידוע בחיבתו למשקאות משכרים. אך צ׳ייקובסקי הצעיר בילה את רוב חייו ללא משפחתו. בגיל 10, הוריו שלחו אותו מהכפר הקטן בו חיו לסנט פטרסבורג, העיר הגדולה. ההיפרדות מאמו ומותה ממחלת הכולרה כ-4 שנים לאחר מכן, ככל הנראה הותירו את פיוטר הצעיר עם טראומה לכל החיים, שיכול להיות שהייתה זו שהובילה להתמכרותו לאלכוהול.

 

מסופר על שתי פגישות די מטורפות שהיו בין צ׳ייקובסקי למלחין הגרמני יוהאן בהראמס, בהן השתכרו השניים עד כלות. לאחר כמה בקבוקי יין הם שוחחו בכנות זה על המוזיקה של זה. על אף המילים הקשות, על פי עדויות, הפגישות הללו הסתיימו בכך שהשניים הפכו לחברים לכל החיים. אך צ׳ייקובסקי היה יותר מאשר שתיין חברתי, והוא נהג באלכוהול כבתרופה לדיכאונותיו. ביומניו הוא כתב באופן כנה על הנושא: ״אומרים ששתיית אלכוהול מוגזמת מזיקה. אני מסכים עם זה. אבל עם זאת אני, אדם חולה שסובל מהרבה נוירוזות, פשוט לא יכול בלי הרעל הזה״. נראה שהודאה בבעיה הייתה הצעד היחיד שצ׳ייקובסקי הסכים לקחת בדרך לפתרון. וזה די ברור לאור העובדה שברוסיה של המאה ה-19 היה נהוג ואף מקובל להשתכר על בסיס יומי. והרי זה לא שהוא לא היה אדם פרודוקטיבי. הוא הצליח – בין בקבוק לבקבוק – לכתוב את ״אגם הברבורים״, ״מפצח האגוזים״ ועוד יצירות רבות וטובות.

(צילום: Shutterstock)

לאור כל אלו זה די אירוני שצ׳ייקובסקי מת לבסוף מכוס מים. היו אלו הזמנים של התפרצות הכולרה – אותה המחלה שגרמה למותה של אמו – בסיינט פטרסבורג והמוזיקאי הלך לאכול עם חברים והזמין כוס מים. רגולציית הבריאות באותה התקופה דרשה שכל המים המוגשים במסעדות יורתחו טרם הגשתם. כשהמלצר אמר לו שנגמרו המים המורתחים, צ׳ייקובסקי דרש בכל זאת מים קרים ולא מורתחים. הוא התעלם מאזהרותיהם של חבריו, והצהיר שאינו מפחד מכולרה. בבוקר למחרת המוזיקאי סבל מכאבי בטן חמורים ושלשולים נוראיים. במשך ימים הוא סירב לראות רופא עד שהיה מאוחר מידי.

 

אז מה המסקנה? לעולם אל תזמינו מים במקום שמגיש גם בירה. לחיים!