אנחנו בני האדם נוטים לחשוב על דברים בצורה דיכוטומית – שחור או לבן, כן או לא, לילה או יום, וביין – אדום או לבן.

אבל המציאות היא לא באמת כזאת, והרי שבין הלילה והיום יש את שעות הדמדומים, בין הכן והלא,

יש את האולי ובין השחור והלבן ישנם גם תחומים אפורים.

וביין? ביין יש לנו את התחומים הוורודים, או בפשטות – הרוזה.

והרי היה לנו נוח כל כך באדום והלבן, ועד שכבר הפנמנו והבנו מה זה קברנה ומרלו או מה ההבדל בין שרדונה לריזלינג,

פתאום בא הרוזה הזה ומאתגר את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים.

אז בגלל שכל הסימנים מראים שרוזה הוא ה-דבר הבא, ורגע לפני שכל כוסות המדינה נצבעות בוורוד, בואו נבין ביחד

מה זה, לכל הרוחות, רוזה?!

רוזה

את הצבע הוורוד שלו, מקבל הרוזה מקליפות ענבי היין האדום המושרות בו שעות ספורות בתחילת תהליך ייצור היין.

(בקליפות מתרכזים הפיגמנטים של הצבע האדום כמו גם מולקולות שונות האחראיות על הטעמים, נוגדי החימצון, הארומות והטאנינים),

רק לשם השוואה, יינות אדומים יקבלו השרייה ארוכה של ימים ואף שבועות עם הקליפות,

ויינות לבנים כמעט אף פעם לא יושרו עם הקליפות.

זמן ההשרייה וסוג הענבים ישפיעו על גווניו של הרוזה וכמובן – על טעמו, על הטקסטורה ועל הארומות שלו.

השרייה ארוכה יותר תעניק צבע אדום יותר לרוזה, ותשפיע על כמות הטאנינים ועל מורכבות הטעמים.

גם לזן הענבים יש מן הסתם השפעה רבה על אופיו של הרוזה,

ואתם יכולים רק לנחש שרוב זני היינות האדומים המוכרים לכם הם אלו המרכיבים את יינות הרוזה שעל המדפים.

מעבר לשיטה הקלאסית, ישנן שיטות פופולאריות נוספות לייצור רוזה, כמו דימום.

תהליך פשוט עם שם קצת מבהיל, בו ינוקז מעט מהתירוש של היינות האדומים המושרים עם הקליפות ויועבר להתססה וליישון, בדומה ליין הלבן.

רוזה שעבר תהליך כזה, יהיה לרוב בעל טעמים עזים יותר ואחוז אלכוהול גבוה יחסית.

שיטה נוספת, המקובלת אך ורק בחבל שמפיין היא עירבוב של מעט יין אדום עם יין לבן מבעבע.

רוזה - תמונה עילית

בדומה ליין הלבן, את הרוזה יש להגיש צונן, וכמו כל יין, ההתאמה שלו לאוכל תלויה באופי שלו.

כך למשל, רוזה יבש בעל גוף בינוני, כמו אלו המגיעים מעמק הרון ומבוססים על זן הגרנאש,

יבוא טוב לצד מאכלים מלאי טעם כמו פיצה עם אנשובי, סלט ניסואז, פאייה מלאה בתבלינים כמו זעפרן או דג מפוצץ בשום.

רוזה המבוסס על מרלו שמגיע מבורדו, יביא איתו פירותיות אלגנטית ויתאים בול לדגים על הגריל, למנת כבש בבישול ארוך או לגבינות בשלות כמו ברי או קממבר.

רוזה מבעבע יהיה אידיאלי כמשקה למסיבת צהריים לצד עוגות, קאפקייקס או טארט פירות מתקתק-חמצמץ.

 

אז קדימה, למה אתם מחכים? הגיע הזמן שתצבעו גם אתם את הכוסות שלכם בוורוד.