אנו שומעים פעמים רבות את המונח “מתיישן כמו יין טוב”,

אבל האמת היא שרוב היינות אותם אנו פוגשים ביומיום אינם מיועדים לשמירה ויישון כלל.

לשמירת יין לטווח ארוך יש שלבים רבים ואנחנו כאן כדי להסביר לכם אותם והאם (או מתי) זה בכלל כדאי.

 

נתחיל מהבסיס של כל יין והשבחתו.
יינות מבעבעים יתיישנו טוב רק אם יישמרו בתנאים סביבתיים הדומים למה שמתרחש בתוך הבקבוק.

תהליך הפקתו של יין מבעבע בשיטת שמפיין המסורתית, מעניק בעבוע ולחץ עצום של הנוזל הרוצה לפרוץ החוצה.

לפני מספר שנים התגלו בקרקעית הים הבלטי כמה עשרות בקבוקי שמפניה איכותית,

אשר טבעו יחד עם שרידי הספינה כ-200 שנים לפני כן, אך הלחץ העצום בקרקעית הים והקור העז,

שמרו על השמפניה במצב שתיה סביר לחלוטין.

מכיוון שאנחנו לא חיים בתנאים של קרקעית הים, רוב השמפניות, הלמברוסקו או הקאווה שנרכוש ונצרוך

ראויים לשתייה די מידית, על מנת שישמרו בהן אותן בועות חינניות וחיוניות.

יינות קינוח ויינות מחוזקים יתיישנו בחלקם בצורה טובה יחסית,

בשל העובדה שאחוזי האלכוהול הגבוהים שלהם ותהליך הפקתם שומרים עליהם ומעכבים את מהירות חמצונם ואפשרות שיתקלקלו.

יינות לבנים ברובם המוחלט מיועדים לצריכה בשנתיים הראשונות מזמן הבציר או מעת הביקבוק.

יינות אדומים המיועדים לצריכה יומיומית, כדאי לרכוש מבצרים אחרונים ועד כ-5 שנים אחורה מזמננו בהווה,

כך שנוכל לשמרם לכ-6 שנים נוספות קדימה.

ליינות אדומים מבצירים מובחרים, או “ספינות הדגל” וכדומה, יעניקו לרוב חיים ארוכים יותר

ואפשרות יישון ארוך שנים בתנאים נכונים, מכיוון שמראש תהליך הפקתם אורך זמן רב יותר ובשימוש בחומרי גלם איכותיים יותר

(גיל הגפנים, איכות הפרי, סוג החביות, סוג הבקבוק ועוד).

אז אחרי שהבנתם את יכולות ההשבחה, בואו נבין מה עושים מרגע הרכישה?

קודם כל, אל תשימו את היינות בתא המטען ברכב.

אנו חיים במדינה חמה שברוב ימות השנה מספיקה ולו חצי שעה להפוך את הנוזל המשובח שרכשתם ל”מרק”

ולהרוס לכם את החוויה שכל כך רציתם.

יש היום מגוון פתרונות לאריזה והובלה שישמרו לכם על “הצעצוע החדש” להגיע בשלום ולשרוד את הדרך.

אם רכשתם יין שטעמתם ואהבתם בחופשה בחו”ל, תנו לu לפחות שבועיים “להירגע” מהנסיעה והפרשי הלחצים.

 

בשעה טובה היינות עשו את דרכם בשלום לביתכם, עכשיו, איפה כדאי לאחסן אותם?

הרי לא לכולנו יש מרתף יינות או מחסן שהסבנו לחדר קירור,

לרוב הגדול גם אין מקרר יינות מקצועי והצעצועים החדשים שלנו רוצים לישון בשקט וללא הסחות דעת מיותרות.

לכן, חפשו מקום שעונה על 3 הכללים הבאים:

מקום פנימי שלא יספוג אור ישיר, מקום שאין בו שינויי טמפרטורות או לחות קיצוניים ותכופים ומקום ללא רעידות או טלטולים מיותרים.

כלומר, לא בכוורת הקטנה שמתכנן המטבחים שם לנו צמוד לתנור במטבח ולא בסלון מול שמש ישירה וחום מהמרפסת

והיכן שכל אדם שרוצה יוכל להרים את הבקבוקים לנער ולשאול שאלות.

אלא, בארון בחלק פנימי של הבית, עם כמה שפחות הפרעות ותנועה, בשכיבה בכדי שפקק השעם יישאר רטוב וישמור על הנוזל מלהתחמצן.

 

האירוע המיוחד שכל כך חיכיתם לו הגיע, או שסתם בא לכם לפנק את עצמכם ביין איכותי ששמרתם זמן רב

ואתם חושבים שהגיע זמנו להיפתח? קבלו כמה טיפים מהירים:

1. את היין הלבן או המבעבע נכניס לפחות 3 שעות לפני השתייה למקרר (והפעם למקרר הרגיל במטבח ולא למקרר היינות),

אם היינות האדומים מרגישים לנו מעט חמימים – אין שום בעיה לצנן מעט גם אותם כמה דקות בסמוך לצריכתם.

2. בבצירים עתיקים יש סיכוי שפקק השעם כבר מעט ייפגם, לכן חשוב לפתוח בעזרת פותחן מתאים ואיכותי,

כזה שלא יפורר את השעם, אלא יחלוץ אותו בזהירות ובשלמות.

3. יין איכותי וטוב עדיף לסיים במהירות האפשרית ותוך כמה שעות מרגע חליצת הפקק.

אם אין באפשרותכם לסיים את הבקבוק כולו, מזגו לכם את הכמות הרצויה עם החליצה לכוס/ות

ושימו חזרה את פקק השעם מיד ע”מ שהיין שעדיין בבקבוק לא ייחשף לאוויר זמן ממושך.

4. ניתן לשמור כל יין פתוח על השיש או במקרר הביתי עד כיומיים, תוכלו להאריך את חיי המוצר בכ-36 שעות נוספות,

אם תפקקו את הבקבוק בפקק וואקום – מצוי כיום בכל חנות מוצרי מטבח או חנויות משקאות מתמחות.

לחיים!