זהו בוודאי זן הענבים שאחראי על מהפכת היין הלבן בישראל. כזה שכל צעירה בליינית בישראל מכירה.

בבר, במסעדה או ברחבת הריקודים. הגוורצטרמינר עולה על יוצרו.

גוורצטרמינר (או בקיצור, גוורץ) הוא יין לבן שמתהדר בבקבוק צר וברבורי בדומה לאציל גרמני אחר בשם ריזלינג.

פירוש השם בגרמנית הוא ארומטי או מתובל והטבע בהחלט צייד אותו במיטב הארומות המפתות ושלח אותו לדרכו.

לא פלא שקל להתאהב בו. נסו לומר לא לארומות של ליצ’י טרופי ופרחי שושנים, דבש וקינמון.

הסגנון המרכזי של הגוורץ הוא חצי יבש, כלומר עם מתיקות עדינה שמורגשת על הלשון. לעיתים אפילו נדמה שהמתיקות גוברת,

כנראה כדי להקל על שתייני יין חדשים, הרי למתיקות סוכרית לא צריך להתרגל ועל טעם נרכש אין בכלל מה לדבר. קונים. מקררים היטב ומוזגים.

יין לבן

ב-5 השנים האחרונות הגוורץ הוא כרטיס הכניסה הלא רשמי לעולם של הצעירים צעירות אפילו יותר.

וניתן לפגוש בו בכל היקבים הכשרים הגדולים. כולם כבר מבינים שאי אפשר בלעדיו, עד כדי כך שהביקוש הביא לחוסר של הזן בארץ.

לפיכך, תוכלו לראות גם סוגים שונים שלו ממדינות של מעבר לים. המפורסמת היא צרפת שבמחוז אלזס הסמוך לגרמניה, שם מגדלים אותו בכמויות.

הדרישה כל כך גדולה עד שהגיעה למימדים מפלצתיים, ואני חושב לעצמי שאולי הנסיכה שהפכה למפלצת תביא גם למעבר של הדור הצעיר

ליינות לבנים יבשים דוגמת סוביניון בלאן או שרדונה.

אולי לא.

דבר אחד בטוח – במסיבה הבאה בה תהיו, אם ימזג לכם יין לבן חצי יבש, כנראה שזה יהיה גוורצטרמינר.